החלטה בתיק תא"ק 10101-02-11

בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיב ליתרת חוב בהלוואות, שנטל הנתבע מס' 1.

התביעה

הנתבעים מס' 2 ו-3 הינם ערבים להלוואה (מס' סידורי 10), שקיבל הנתבע מס' 1 ביום 3/4/08 בסך 85,000 ש"ח, לפרעון ב-72 תשלומים, למטרת "צריכה+אירוע משפחתי". יתרת החוב בגין ההלוואה הינה 57,856 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה (להלן: " הלוואה מס' 1").

הנתבע מס' 1 קיבל עוד שתי הלוואות:

ביום 5/5/08 הלוואה בסך 55,000 ש"ח (מס' סידורי 11) לפרעון ב-72 תשלומים, למטרת "רכב משומש", לה ערב הנתבע מס' 3, אך הינו ערב מוגן, ולפיכך עדיין לא נתבע. יתרת החוב בהלוואה זו הינה  45,073 ש"ח (להלן: " הלוואה מס' 2").

ביום 12/2/09 הלוואה בסך 15,000 ש"ח (מס' סידורי 12) למטרת "צריכה" לתשלום ב-24 תשלומים. יתרת החוב בהלוואה זו הינה 6,635 ש"ח (להלן: " הלוואה מס' 3").

טענות ההגנה

המבקשים מתגוננים במספר טענות, חלקן מתייחס לערבים בלבד, וחלקן לכל הנתבעים.

טענות הערבים:

1.         אי מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי.

2.         הבנק לא הודיע לערבים, כדין, על אי עמידת החייב העיקרי בהלוואה, ולא איפשר להם לדאוג לפרעום הפיגורים על ידו ולחלופין, להיכנס בנעליו, אלא העמיד את ההלוואה לפרעון מיידי.

3.         הבנק לא הודיע לערבים על המו"מ עם החייב.

טענות החייב והערבים:

4.         הבנק לא סיפק להם מסמכים, הנדרשים לפירוט הגנתם.

5.         הבנק הטעה את המבקשים, החתים אותם על מסמכים צפופים בעברית, לא הסביר להם תוכנם, ולא את מצבו הכלכלי של החייב העיקרי. הערבים הוטעו בדבר סיווג ערבותם.

6.         הבנק התרשל במתן שלוש ההלוואות לחייב העיקרי, מעבר ליכולתו הכלכלית.

7.         הבנק מימש משכון על רכב, ולא מסר על כך פרטים ומסמכים.

8.         הבנק סירב להצעת החייב לפרוע את החוב בשלומים, ודרש תשלום משמעותי במזומן.

כל אחד מהנתבעים מסר תצהיר, המבקש מס' 1 והמבקש מס' 3 נחקרו על תצהיריהם, והמבקש מס' 2 לא התייצב לדיון, ועד היום לא הגיש אסמכתא לטעם לאי התייצבותו.